אהבתי לקרואסון השקדים

שיר מזמור בJERRA

יום יום, שעה שעה,

הולך אני למשימה הבאה,

זקוף ומוכן, בראש מורם,

אל בית הקפה השכונתי שאותו אכנה עתה 'מרים'.

במרים שלל הרפתקאות, מן המאפים ועד המלצריות,

אולם למטרה אחת ויחידה, בא אני מוכן בקפידה,

להפוך יום אחד לקרואסון מיוחד, זוהי אינה מטרתו של כל אחד. אולם אדם מיוחד, עולל כמוני, יש רק אחד,

ובלי לאבד שמץ של תקווה, יום יום, שעה שעה,

אוכל אני במרץ וברינה, את אשר לי האופה הכינה.

כה נימוח וטעים, כה פנטסטי ומדהים, הוא קרואסון השקדים, שאין אחד בעיר של יאמר, המשימה של עידו היא מחובת האדם, ואת תקוותנו בהצלחתו אנו נותנים כולם.