top of page
Writer's pictureido gazit

חיים בראי תיאוריית הקונפליקט

תיאוריית הקונפליקט באה לתת הסבר לתופעת הקונפליקטים בעולמנו ומדוע הללו מתרחשים. בעיקרה, טוענת התיאוריה כי כיוון שישנם משאבים מוגבלים בעולם, תמיד יהיו אי אלו שבשליטתם המשאבים הללו ואלו שלא. כתוצאה מכך, ישררו תמיד מאבקי כוח על כל משאב מוגבל, לרבות כסף, כוח, שטח ועוד' בין אלו שיש להם ורוצים לשמר/להתרחב לבין אלו שלהם אין כלל/דיו.

אם כך, כמובן שהיישום המידי של תיאוריה זו נובע מהמלחמה הארורה מול האופל, השוררת ברגעים אלו בארצנו. אולם, אם נביט מעבר למסקנה הפיזית המידית הנובעת מתיאוריה זו, כלפי משאב השטח והשליטה שנאבקים אנו והאופל, נראה השלכה מסקרנת גם בראי החיים היומיומיים של כל אחד ואחת מאתנו.

כלומר, ישנו כמובן הקונפליקט הפנימי שאנו לעיתים חווים, וכתוצאה מכך אנו חשים לחץ/ חרדה מקונפליקט זה שאנו עדיין לא פתרנו. אמנם קונפליקט פנימי זה מסקרן כשלעצמו, דווקא אני מדבר על המלחמה הכוללת שאנו נלחמים בימים אלו עם עצמנו, על חלוקת המשאבים הקיימים לנו, שתכף אפרט עליהם, אל מול המשאב המוגבל מכל, זמן.

בכלכלה אנו מסתכלים על תכנון סדר היום שלנו כאל מקסום תועלת מעשייה, כאשר המגבלות העיקריות שלנו הן כסף וזמן. דהיינו, אם היינו בעלי ממון אינסופי ולא מוגבלים בזמן, הפעולות שלנו במידה כזו או אחרת היו עשויות להיות ארביטרריות, כיוון שלא היו מגבלות המספקות לנו אינפורמציה/ תועלת כלשהי מפעולה כזו לעומת אחרת. אמנם יש לנו מגבלות, ולכן חיינו אינם רנדומליים לחלוטין, ואנו כמובן מחליטים

באופן כזה או אחר בצורה אוטונומית למדי ( בהינתן כלל המגבלות שלנו).

השאלה שאני מעמיד היא כדלהלן: האם אחד הקשיים שפרטים עשויים לחוות ביומיומם, במה שאני אקרא לו כרגע TIER 2 של החיים, כלומר המעטפת המוגנת שאנו חיים בה, ולא כאשר אנחנו במצב ההישרדותי שלנו, הינו הקונפליקט המתמיד בין עשייה של א' או ב', לראי מגבלת הזמן שאתה חש.

הרהור זה עלה לי בעיקר מהרשמים של השבועות האחרונים, ובכלל זה מאז פרוץ המלחמה, שבו הזמן שיש לי בבית הוא בבחינת מה שקוראים PRICELESS במובן מה, ויש לי קושי עצום בחלוקה בין אותם מאורעות בהינתן מגבלת הזמן, המשאב המוגבל, שלרשותי.






Ascent of the Blessed












4 views0 comments

Recent Posts

See All

קרשיר

העיניים שצדות, את הטרף כבר תפסו, עוד לפני שידע. תרות אחריו כאימהות מודאגות, שיניהן נתפסות בבשרו, עוד לפני הוקז הדם. ואז בכלל, לא תרות...

מעת לעט

כמו שלא כל מחזה הוא מחזה מכוער, כך לא כל סיפור הוא סיפור מרכזי. הסיפור שלהלן אינו על הדמות שבמרכז, אלא דווקא זו שבצד הדרך. מגולגל כשטיח...

Comentarios


bottom of page