סימולקרה, סילוף הדעת ומה שביניהם

תחילה, עלינו להגדיר הן את המושג סימלוקרה, מושג השגור בהגה המקצועית, והן את המושג סילוף הדעת, שאותו הברקתי במוחי כעת.

האינציקלופדיה של הרעיונות מספקת לנו הסבר עשיר למדי למונח סימולקרה, אשר מבאר את הגדרתו. מונח המציין העתק שאין לו מקור, ואשר הופך לתחליף הבדוי המועדף של המקור. הסימולקרה אינה שייכת לא לרשות של האמת (או המקור), ולא לרשות של השקר. היא מבטלת את הניגוד ביניהם ובכך מפרקת את הסימן מזהותו. מה שבא במקום הסימן הוא דבר שלישי: "הסימן הרווי", כלומר הסימן המתחזה, שמסתיר את טבעו האמיתי וטוען כי הוא מוסמך לדבר בשמו של האמיתי. סימולקרה היא פרקטיקה מרכזית בתרבות הווירטואלית העכשווית. זוהי מציאות שאיבדה מן האותנטיות שלה, שמקורותיה הבדויים טושטשו ונבלעו בתוך הקצב ועוצמת הזרימה של הדימויים המפוברקים במדיה, בפרסומת וכדומה.

המונח השני שעלי להגדיר הינו סילוף הדעת. לרוב, לסילוף יש מטרה כשלעצמה, דוגמת הסתרת האמת או שינוי דעת הקהל באמצעים כאלה ואחרים. אולם, אני איני מתכוון לסילוף שנעשה במזיד כלפי אחר/ים, אלא דווקא סילוף הדעת על ידי האדם עצמו, שלא בכוונה כלשהי.

אסביר כעת את הקשר שאני רואה בין השניים. הסימולקרה מוגדר כדבר שהינו העתק של המציאות ההופך למציאות בעיני פרטים, ועקב כך הוא משנה ומעקם את התפיסה לגבי אותה המציאות. כמו כן, אין הסימולקרה נעשית בזדון לרוב, והיא אינה אלא מעשה, שבני האדם מייחסים לו את המציאות עצמה. כלומר, ללא סילוף הדעת שנוכח אצל בני האדם, הסימולקרה לא יכולה להתקיים. נבחין עתה בהבדל הדק. נניח כי יש לי רגש, ושיפוט על הרגש, דוגמת הרגש כעס והשיפוט שלו בדמות חוצפה. אזי, אם נצליח להפריד בין השיפוט לרגש, מה שלרוב קשה לאדם הפשוט לעשות, נוכל לראות כי אנו איננו חשים את הרגש חוצפה, אלא זה מה שצף מקודמו, מניעו, הכעס. אם נצליח לעשות את ההפרדה הזו גם בדבר המציאות והתפיסה של המציאות, נוכל לחיות חיים יותר 'נכונים' לטעמי. חיים שבהם ההגדרות למה צריך וראוי שיהיה אינן מגיעות ממקום חלקי, אלא אתה צובר אותן במהלך חייך מחוויותיך ורישומיך שלך ותו לא.

עתה, נפרוס דוגמה המשפיעה על חייו של האדם הממוצע ומתרחש בה סימולקרה בדרגה גבוהה, מילדות ועד בגרות, המעצבת תפיסה עקומה להפליא על החווייה האמיתית. הדוגמא שאתן כעת היא ההבדל בין פורנו, והסימולקרה שמגיעה כתוצאה מאותם תכנים פורנוגרפיים, לעומת המציאות האמיתית, הרוויה באלפי שינויים מן המציאות המסולפת שמגיעה עם הפורנו. סילוף הדעת במקרה זה מתרחש בעיקרו כאשר אנו, עוד לפני שיכולנו רובנו לערער בדבר, חשופים לאזור מסוים, דמוי טלנובלה, או מופע של איזה טרומן, אשר מראים לנו חלק 'נקי' ו'יפה' ואף מגדיר לנו מה צריך להיות, באופן נורמטיבי. האופן הנורמטיבי בו מוגדר לנו מה צריך להיות מספק שלל פרמטרים שבכל חווייה מינית מעתה אתה שופט את עצמך. סילוף הדעת בעיקרו מגיע מחוסר היכולת להבין, על אף שאתה יונק את המידע הישר לתוכך, שהמציאות הזו כה חסרה, כה לא שלמה, ובה פגמים רבים מנשוא. כתוצאה מכך, אתה חווה סערת רגשות אימתנה, אם אתה לא מבצע ומתנהל על בסיס הפרמטרים הללו, שלרוב אינם ברי השגה כלל.

החברה שלנו מספקת לנו ערך מסוים, ואנו לא רואים בו ערך, אנו יונקים אותו בשמחה, כמו מבקבוק, וחושבים שכך צריך להיות, שכך הדבר, בעוד שזהו רק חלק קטן בפאזל.

עלי, עלינו, על כולנו, לנסות להבין מתי התפיסות שלנו והשיפוטיות שלנו מגיעה כתוצאה מחוויות היומיום וההבנה מה נכון או לא נכון, לעומת מתי זה מגיע בכפית קטנה הישר לפיך, שלרוב מגיעה מן התרבות, או מן האנשים עצמם המושפעים ומשפיעים כתוצאה מאותה תרבות.

M.C Escher Belvedere May 1958